פסק-דין בתיק ת"ק 008351/04

1.         התובע רכש אצל הנתבעת נעלי ספורט של חברת נייק בעלות של 550 ש"ח ביום 01.05.04.

לטענת התובע בעת שרכש את הנעליים, הבהיר התובע באופן חד משמעי למוכר הנתבעת, כי הנעליים נחוצות לו לצורך ריצה.  משהחל התובע להשתמש בנעליים גרמו לו אלה לכאבים עזים בכפות הרגליים, שאותם שייך בתחילה לעובדה, כי מדובר בנעליים חדשות.

לאחר כחודש ימים בשיחה אקראית שניהל התובע עם מדריך חדר הכושר שלו, מסר לו זה האחרון, כי לדעתו מדובר בנעליים המיועדות לכדורסל ואכן מבדיקה מדוקדקת שביצע בסוליית הנעליים, התגלה לו, כי חרוטה עליהם המילה "BASKETBALL".

מאחר והכאבים לא חלפו פנה התובע כטענתו, לאורתופד והתברר, כי הנעליים גרמו לנזק בכפות רגליו וכי עליו להסתייע במדרסים.

התובע פנה לנתבעת בנסיבות אלה, וביקש להחזיר את הנעליים ולקבל את כספו בחזרה, אך הנתבעת סירבה וחרף זו הוצעה לו הנחה בשיעור של 20% על רכישה נוספת אצל הנתבעת.  התובע סירב להצעה זו, הגיש תביעה בה תבע את עלות הנעליים (550 ש"ח), עלות המדרסים (950 ש"ח), כאב וסבל (1,000 ש"ח ), ביטול זמנו של התובע (400 ש"ח) ובסה"כ 2,900 ש"ח.

2.         הנתבעת כפרה בטענות התובע וטענה, כי התובע לא ביקש בעת הרכישה, נעלי ריצה וכי הוא בחר לעצמו את הנעליים נשוא הדיון, מן המבחר שהיה בחנות הנתבעת באותה עת, מבלי לבקש באופן ספציפי נעלי  ריצה או כל סוג נעליים שהוא.

            עוד טענה הנתבעת, כי הנעליים נשוא הדיון הן נעליים מבוקשות שצברו קהל רב של לקוחות מרוצים והן היו תקינות לחלוטין בעת אספקתן וכי התובע בחר את הנעליים רק על פי המראה החיצוני שלהם מתוך מבחר הנעליים המוצג בחנות.

            הנתבעת טוענת, כי התובע היה יכול להבחין בזמן הרכישה, כי מדובר בנעלי כדורסל וזאת בשל הכיתוב על סוליית הנעליים וכי אין לו בנסיבות אלו, אלא להלין על עצמו, כי לא שם לב בעת הרכישה שמדובר בנעלי כדורסל, וגם אם נגרמו לו כאבים, אלו נגרמו מאחר והתובע במשך חודשיים המשיך ללכת בנעליים אלו.

            הנתבעת כופרת בטענות התובע, לגבי הנזקים שנגרמו לו וכי רק חודשיים לאחר הרכישה ביום 25.06.04 הוא פנה לראשונה לנתבעת וזאת לאחר שעשה שימוש ממושך בנעליים ולפיכך, לא היה זכאי לבטל את עסקת המכר ולקבל את כספו בחזרה.

3.         שמעתי את עדותו של התובע ומנגד שמעתי את עדותו של ע.ה.1 פיראס  עומרי - שהינו המוכר שעשה את עסקת המכר ואת עדותה של ע.ה.2 - הגב' אילונה בליצקי שהייתה אחראית משמרת בעת שהתובע בא וביקש לקבל את כספו בחזרה.

4.         עדותו של התובע נמצאה אמינה בעיניי, לא נסתרה.  התובע התגלה כמי שעוסק רבות בתחום הספורט (ריצה וכדורגל) ובשל כך אף הינו לקוח ותיק וטוב של הנתבעת הרוכש מידי כ- 3 - 4 חודשים בגדי או נעלי ספורט.

            אין כל סיבה שבעולם, כי התובע שביקש לרכוש נעלי ריצה, יחליט לפתע לרכוש נעליים המשמשות לכדורסל ואינן מתאימות לריצה.

            אחת מן השתיים או שהתובע הוטעה ע"י טעות של המוכר, או שהתובע עצמו טעה כשרכש את הנעליים. 

            השאלה העומדת להכרעה, איפוא הינה, האם התובע פנה למוכר וביקש לרכוש נעלי ריצה וזה האחרון נתן לו את הנעליים נשוא הדיון כנעלי ריצה, או שמא, התובע מבלי לומר דבר לגבי מטרת הרכישה, החליט כטענת הנתבעת, על דעת עצמו ו "רק על פי המראה החיצוני שלהם מתוך מבחר הנעליים בחנות" (סעיף 7.2 לכתב ההגנה), לבחור ולרכוש דווקא נעליים אלו המתאימות לכדורסל ובלאו הכי אינן מתאימות לריצה.

            כאמור, לגבי מחלוקת זו שמעתי את עדות התובע, ואת עדותו של ע.ה.1 מר פיראס עומרי. עדותו של התובע נמצאה אמינה, סבירה שהתיישבה היטב עם נסיבות והגיון הדברים, לעומת עדותו של עד ההגנה מר פיראס, שהתגלתה כעדות שלא ניתן לסמוך עליה ולא ניתן להשתית עליה את גרסת ההגנה.

עדותו של מר פיראס, כי התובע הגיע לחנות ומבלי לומר דבר תוך כדי סירוב לקבל עזרה , הוא פנה והצביע על הנעליים נשוא הדיון כנעליים שברצונו לרכוש, מבלי שאפילו רצה למדוד אותן, גרסה זו אינה מתקבלת על הדעת ואינה נשמעת הגיונית.

אדם סביר העוסק בספורט, הנעליים הינן אביזר חשוב ואין זה טבעי, כי ירכוש נעליים מבלי לברר תחילה לכל הפחות, את התאמתן וייעודן לספורט שלשמו ביקש לרכוש את הנעליים.

מר פיראס, משרת מאות לקוחות כדבריו מידי יום, ואין זה סביר בעיני, כי הוא זוכר מקרה בודד של לקוח ספציפי, מה נאמר בעת הרכישה, ומה לא נאמר בעת הרכישה.

בעדותו של מר פיראס התגלו סתירות לעומת עדותה של ע.ה.2 הגב' אילונה בילצקי.